בשנת 2011 חלה תמורה חיובית מצד משרד הרווחה בתיקי האימוץ בישראל במסגרתם מאומץ ילד/ה של בן/בת זוג בלבד.
התמורה נעשתה לאור דיון אשר נערך במסגרת שתי עתירות אשר אוחדו יחדיו ותלויות ועומדות בבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ בפני הרכב של שבעה (7) שופטים בראשות כב' המשנה לנשיא השופטת נאור (בג"ץ 566/11 ובג"ץ 6569/11).
במסגרת עתירות אלה נדון נושא פונדקאות חו"ל.
במסגרת הדיון בעתירות האמורות בבג"ץ, ביקש בית משפט העליון מהיועץ המשפטי לממשלה לנקוט עמדה בשאלה אם במקרים של פונדקאות חו"ל, ניתן יהא להסתפק ביחד לבן הזוג של ההורה הגנטי – בהליך של "צו הורות פסיקתי" של בית משפט בישראל במקום הליך של אימוץ.
כך, אף וועדת מור יוסף, בראשות פרופ' מור יוסף נדרשה לנושא והמליצה על תיקוני חקיקה לפיה אם וככל שהתנאים אשר הומלצו על ידה יקוימו, סברה שניתן יהא לנקוט בהליך של "צו הורות פסיקתי" אשר יינתן על ידי בית משפט לענייני משפחה בישראל, לאחר שהנושא יעוגן בחקיקה ראשית של הכנסת.
עד להשלמת החקיקה בנושא, על מנת לייעל הליכים, הודיע כב' היועץ המשפט לממשלה, מר יהודה ויינשטיין, לבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ במסגרת הדיון בשתי העתירות האמורות, כי ניתן יהא להסכים למתן "צו הורות פסיקתי", אשר יינתן על ידי בית משפט לענייני משפחה בישראל, במקום צו אימוץ ביחס לבן זוגו או בת זוגו של ההורה הגנטי, זאת לאחר שההורות הגנטית הוכחה לפי חוק מידע גנטי, ובכפוף לכך שכל התנאים לצו הורות – אשר צפויים להיות בחקיקה העתידית לפי המלצות וועדת מור יוסף – יהיו התנאים למתן "צו הורות פסיקתי" ביחס לפונדקאות חו"ל לעת הזו ועד להשלמת החקיקה.
לאור זאת, עד להסדרת החקיקה בנושא, משרד הרווחה מאפשר להגיש בקשות של שני בני זוג למתן צו הורות כך שאחד מבני הזוג יאמץ את ילדו/תו של האחר ללא צורך בהליך אימוץ.
תמורה חיובית זו מאפשרת התייתרות הליך האימוץ, קיצור הליכים לקביעת הורות בן/בת הזוג והתייתרות הצורך בגיור הקטין/ה או לחילופין לשינוי דתו של הקטין/ה לחסר/ת דת אשר נדרש בהליך האימוץ.
לרוב, במסגרת צו ההורות הפסיקתי, יאושר צו ההורות הפסיקתי ללא עריכת תסקיר רווחה, אולם במקרים מסוימים, יידרשו בני הזוג (ההורה הביולוגי וההורה שאינו ביולוגי) לעבור תסקיר רווחה אשר יוגש לבית המשפט בהליך אשר בסיומו, ככל והתסקיר חיובי, יינתן צו הורות פסיקתי אשר ייקבע את בן/בת הזוג של ההורה הביולוגי כהורה נוסף לקטין/ה.