בשנת 2011 חלה תמורה חיובית מצד משרד הרווחה בתיקי האימוץ בישראל במסגרתם מאומץ ילד/ה של בן/בת זוג בלבד. התמורה נעשתה לאור דיון אשר נערך במסגרת שתי עתירות אשר אוחדו יחדיו ותלויות ועומדות בבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ בפני הרכב של שבעה (7) שופטים בראשות כב' המשנה לנשיא השופטת נאור (בג"ץ 566/11 ובג"ץ 6569/11). במסגרת עתירות … להמשך קריאה
"הלכת השיתוף" הינה יציר פסיקת בית המשפט והיא אינה מעוגנת בחקיקה הישראלית. הלכה זו נועדה לקבוע כיצד ניתן לחלק רכוש של בני זוג אשר נישאו לפני שנכנס לתוקפו חוק יחסי ממון בין בני זוג,תשל"ג – 1973, דהיינו, הלכת שיתוף בין בני זוג תחול על בני זוג אשר נישאו לפני 01.01.1974. הלכת השיתוף נועדה לבחון מהו הרכוש … להמשך קריאה
הירושה הינה זכות מוכרת בכל מערכת משפט ברחבי העולם, אשר מאפשרת את העברת רכושו של אדם לאחר מותו לאחרים, בעיקר לצאצאיו ולמשפחתו הקרובה. הנוהג בו הנפטר, לפני מותו, מורה על חלוקת הרכוש הראויה בעיניו שפי שהוא רואה לנכון, גם היא קיימת ברחבי העולם ומשחר ההיסטוריה. במדינת ישראל קיים חוק הירושה, תשכ"ה-1965 אשר מעגן ומסדיר את … להמשך קריאה
רק לאחר פטירת אדם אשר הותיר צוואה כתובה, יש להגיש בקשה לקיום צוואתו של הנפטר. הבקשה מוגשת אל משרד רשם הירושות הקרוב אל מקום פטירת המנוח על מנת שהצוואה תיכנס לתוקף. מי שיכול להגיש את הבקשה לקיום צוואה, הינו זכאי (מי שרשום בצוואה כמוטב) על פי הכתוב בצוואה בלבד או בא כוחו. קיימות מספר סיטואציות: … להמשך קריאה
כאשר אדם הלך אל בית עולמו ולא הותיר צוואה לחלוקת עזבונו, על מנת לחלק את עזבונו של הנפטר חלוקה זו מכונה "ירושה על פי דין". שיטת הירושה במדינת ישראל מעוגנת בסעיף 10 לחוק הירושה והינה מתבססת על קשרי דם במשפחה אשר קובעים שיורשי נפטר הינם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר: כולם מכונים בחוק הירושה "קרובי המוריש" … להמשך קריאה
חוק הירושה מכיל הגדרות מדויקות לגבי מיהם היורשים בהיעדר צוואה. בבני זוג נשואים, החוק מתאר כי מי שהיה בן/בת הזוג של הנפטר הוא אחד היורשים על פי דין, במקביל עם ילדי הנפטר ו/או הורים וקרובי משפחה אחרים. אך כאשר מדובר בבני זוג מאותו המין, חוק הירושה כלל לא נותן מענה ואף מציב מכשולים בפני בן/בת … להמשך קריאה
ייפוי כוח מתמשך הוא מצב משפטי חדש יחסית, שנקבע בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 2016. זהו הסדר משפטי בו אדם לקראת גיל מבוגר, בעודו צלול בנפשו, יכול לבחור כיצד ינוהל עתידו ולהסמיך אדם אחר שיקבל עבורו החלטות לגבי חייו בשלב בו הוא לא יהיה מסוגל יותר לקבל החלטות מסיבות רפואיות או אחרות. הסדר זה … להמשך קריאה