כאשר אדם הלך אל בית עולמו ולא הותיר צוואה לחלוקת עזבונו, על מנת לחלק את עזבונו של הנפטר חלוקה זו מכונה "ירושה על פי דין".
שיטת הירושה במדינת ישראל מעוגנת בסעיף 10 לחוק הירושה והינה מתבססת על קשרי דם במשפחה אשר קובעים שיורשי נפטר הינם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר:
- בני זוג – זהו קרוב המשפחה היחיד שאינו קרוב בשר ודם אולם הינו קרוב משפחה ראשון של הנפטר;
- ילדיו של הנפטר וצאצאיהם;
- הורי הנפטר וילדיהם;
- הורי הוריו של הנפטר (סבים וסבתות) וצאצאיהם;
- קרובי משפחה אחרים על פי סדר הירושה הקבוע בחוק הירושה
כולם מכונים בחוק הירושה "קרובי המוריש"
לא זו בלבד, גם קרובי משפחה אשר טרם נולדו ומועד לידת חל בתוך 300 ימים מיום פטירת המוריש, נחשבים כיורשים אפשריים של הנפטר.
כלומר, כל תינוק או תינוקת אשר ייוולדו במהלך 10 חודשים לערך מיום פטירת המוריש, נחשבים כיורשים אפשריים של הנפטר.
אולם, אין לנפטר אין יורשים בדרגת קירבה על פי דרישת חוק הירושה כפי שציינו, העיזבון שלו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
אם כך, מהו סדר היורשים?
כאשר אדם הלך לעולמו ולא הותיר צוואה, זכות הראשונים בירושה שלו מתחלקת באופן שווה בין בן או בת הזוג שלו ובין ילדיו.
בן או בת הזוג של הנפטר מקבל מחצית מן הירושה – 50% מהירושה
והילדים של הנפטר מתחלקים באופן שווה בשווה במחצית הנותרת – ב-50% הנותרים של הירושה.
בנוסף למחצית מכלל הרכוש, בן או בת הזוג של הנפטר, זכאי לרשת גם את המיטלטלין של משק הבית המשותף (כל מה שניתן לטלטל, לרבות מכוניתו של הנפטר. גם אותה ניתן לטלטל אזי היא גם חלק מהמיטלטלין).
אם כך, מה יורש בן הזוג של הנפטר על פי הנחיית חוק הירושה כדלקמן:
- אם לנפטר היו ילדים או נכדים או הורים – אזי בן הזוג יורש מחצית מהירושה (50%).
- אם לנפטר היו אחים או אחיינים או סבים וסבתות – אזי בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון.
בנוסף, כל עוד ערב פטירת המוריש בן או בת הזוג היו נשואים לנפטר שלוש שנים לפחות או יותר וגרו עם הנפטר אותה עת בדירה אשר כלולה כולה או חלקה בעיזבון, זכאים בן או בת הזוג של הנפטר ליטול את כל חלקו/ה בדירה האמורה.
- אם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כפי שפירטתי אולם הותיר בן או בת זוג, אזי בן או בת הזוג יורש את העיזבון כולו.
- בנוסף, אלמנה זכאית לקבל מעיזבון בעלה המנוח גם את דמי כתובתה וכן תוספת כתובה והוא ינוכה מחלקה בעיזבון.
- קיימות נסיבות מסויימות בהן האלמנה יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
הוראה זו חלה רק אם בני זוג היו נשואים ערב פטירת המנוח והיא אינה חלה על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מעיזבון המנוח את מה מה שהמנוח קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.
מבולבלים, נסביר:
סדר העדיפות בין קרובי המוריש מאד פשוטים. חוק הירושה מסביר:
- ילדי המוריש קודמים להוריו של המוריש, כלומר, אם הנפטר הותיר אחריו ילדים, אזי הילדים יורשים את המנוח ולא הוריו של המנוח.
- ככל והמנוח הותיר אחריו הורים אך לא היו לו ילדים (צאצאים), אזי, הוריו של המנוח יורשים אותו והינם קודמים לזכות הירושה של הסבים והסבתות של המנוח, ככל והסבים והסבתות של המנוח בחיים במועד פטירת נכדם המנוח.
אולם, מהו המצב בו זוג חי יחדיו למעלה משנה תחת אותה קורת גג וניהל משק בית משותף אך לא נישא?
- מצב זה מכונה "ידועים בציבור":
סעיף 55 לחוק הירושה קובע, כי בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר זהה ושווה לזו של בני זוג נשואים, אולם, רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג אשר נותר בחיים, כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף תחת אותה קורת גג.
- באם נפטר הותיר אחריו בן או בת זוג אולם לא הותיר ילדים, ירושתו מתחלקת באופו שווה בשווה בין בן הזוג ובין הוריו של הנפטר או בין בן הזוג לבין אחיו ואחיותיו של הנפטר.
- אופן החלוקה של הירושה בין בן זוג ואחים של הנפטר מתבצעת כך ש- 2/3 מקבל בן הזוג ו-1/3 מהירושה מתחלק באופן שווה בין אחיו של הנפטר.
- ככל והנפטר לא הוריש אחריו ילדים, אין לו אחים ואחיות והוריו אינם בין החיים במועד פטירתו, בן הזוג יורש את כל העיזבון.
- במקרה בו הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים, אזי הוריו של הנפטר, אחיו ואחיותיו מתחלקים במלוא העיזבון.
- במצב בו הנפטר הותיר אחריו ילדים אולם לא היה לו בן או בת זוג במועד פטירתו, ירושתו של נפטר מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו.
- במצב בו אם חלילה ילדיו של הנפטר אינם בחיים במועד פטירת הנפטר, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר.
במקרה בו מי מילדיו של הנפטר הלך לעולמו לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם.
במקרה בו מי מיורשי הנפטר נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו עפ"י צו ירושה על פי חוק הירושה או על פי צו קיום צוואה, ככל והנפטר הותיר צוואה כדין.
- במצב בו אדם הולך לעולמו ולא היו לו ילדים, לא היה לו בן או בת זוג, לא היו לו אחים או אחיות והוריו לא היו בין החיים במועד פטירתו, עיזבונו מתחלק באופן שווה בין הסבים והסבתות שלו ככל והינם בחיים וילדיהם וצאצאיהם.
- לצערנו אנו עדים למצבים בהם קיימים נפטרים שהולכים לעולמם והינם עריריים, ללא קרובי משפחה. במצב זה, ירושתו עוברת לניהול של האפוטרופוס הכללי והינה נשמרת מספר שנים על מנת לאפשר ליורשים אשר יתגלו, ככל ויתגלו, לקבל את הירושה. בחלוף מספר שנים המוגדרים בחוק הירושה בהם לא ידרוש את הירושה יורש חוקי של הנפטר שהיה ערירי במועד פטירתו, עובר העיזבון למדינה.
כאשר אדם הולך אל בית עולמו ולא הותיר צוואה ערוכה כדין אשר מסדירה את חלוקת עיזבונו, יש להגיש בקשה לקבלת מסמך משפטי בשם "צו ירושה".
מהו צו ירושה?
צו ירושה הוא צו משפטי אשר ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה ובצו זה מוסדרת חלוקת עיזבונו של נפטר שלא ערך צוואה.
צו ירושה מכריע בסוגיית זכויות הירושה וקובע מי הם יורשיו החוקיים של הנפטר.
אם כך, כיצד ניתן לקבל צו ירושה עבור נפטר שלא הותיר צוואה כדין?
כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, או לאחד מבתי הדין הדתיים על פי הסמכות המקומית:
מקום מושבו של המוריש.
ככל והמוריש לא שהה או לא היה במדינת ישראל, יש להגיש את הבקשה למתן צו ירושה אל לשכת רשם הירושה לפי מקום הימצא נכס מנכסי העיזבון או לאחד מבתי הדין הדתיים.
